שבוע שלישי 13.7.2012-20.7.2012 | Week 3

פנס בודד: יאיר ורדי (תצלום מהשעה אחת עשרה בבוקר למחרת הפעולה)

When we draw the night, we need to paint the dark. For painting the dark we need to paint the light. And when we need to paint the light in the dark or the dark in the light every thing is dark. Every thing is light, everything has a filter. Every thing is


האור שמאיר את הלילה חושף את המציאות שאנו מתבוננים בה. אנחנו יכולים לראות את העולם אך ורק בשל האור המאיר אותו ובפרט בלילה זמן בו האור המלאכותי מאיר וחושף לנו את העולם. האור פועל עבורנו בדומה לזיכרון. הוא כלי דרכו אנו קוראים את המציאות וכלי שדרכו אנו זוכרים את הזיכרון. אנחנו לא קוראים אותו כאובייקט אלא כנעלם המאיר לנו את האובייקטים הקיימים ומנכיח אותם.

אור הוא חומריות אנטי חומרית. הוא יודע להופיע ולהיעלם. הוא חמקמק ולא קבוע. הניסיון לקבע או לתפוס את האור הוא ניסיון שמועד מראש לכישלון. הפעולה שלי מנסה להפוך את האור לאובייקט בפני עצמו. אובייקט שמנכיח את הזיכרון,  ויוצר עדות למשהו שהיה. בפעולה שלי ניסיתי לקבע את האור, לתפוס אותו ולהנכיח אותו גם כשהוא נעלם. הוא נעלם כי אור אחר בשרשרת המזון ה"אורית" הפציע ומחק את עקבות האור החלש יותר (אור השמש חזק יותר מאור פנס הרחוב, אור פנס הרחוב הוא חזק יותר ממנורת הבית, אור מנורת הבית הוא חזק יותר מהאור היוצא מן הפלאפון).

בשעה ארבע בבוקר יצאתי לגן מאיר ומצאתי פנס בודד המאיר את הרחבה המרוצפת ליד הכניסה לגן מרחוב טשרניחובסקי. התבוננתי ובחנתי את גבולות האור מן הפנס ואת המרחב אותו העלומה של הפנס מאירה. השתמשתי בסרט הדבקה (גאפה), חומר המוכר לנו מעולם במה כמקבע פנסי תיאטרון, כבלים, אובייקטים ופרוש על החלל, שומר על אובייקטים שונים שלא יזוזו, כדי לקבע את האור .  בפעולת ההדבקה, אני מדביק את עלומת האור לרצפה ובכך מסמן את הטריטוריה המרחבית של אור הפנס, כמו כן אני מבצע פעולת פקסול של האור. פעולה זו לוקחת לי כשעה וחצי. היא פעולה אובססיבית המנסה לשמר משהו שעוד שניה יעלם. בשעה חמש ועשרה לאחר שסיימתי את פעולת ההדבקה של עלומת האור, השמש מתחילה להפציע ולטשטש את אור הלילה. במשך רגעים ארוכים אנחנו יכולים לראות את התהליך של החזק המשתלט על החלש, הופך אותו לכמעט בלתי נראה, עד שבשעה חמש שלושים ושבע פנס הרחוב כבה, ושלולית הגפה האדומה נשארת הזיכרון היחידי לאור שהרגע היה כאן. 

שבוע שני 6-12/7/2012 

ערכת הפרפורמנס של הדס עפרת נעה לה זה השבוע השני ברחבי עיר שדה – Province, תל אביב-יפו.
פרובינציה, הינה כינוי ליחידה מינהלית, מישנית לרמת המדינה ועליונה לרמת המחוז. בשפת היום יום, מסמלת המילה פרובינציה איזורים נידחים במדינה, שלרוב נחשבים מוחלשים ומקופחים.

במחברת הנלווית לערכת הפרופורמנס, מוצגת מפה בה מתבקשים האמנים המשתתפים בפרויקט, לסמן את מיקום עבודתם ופעולתם. המפה, אשר נגזרה מתוך אטלס כבישים עירוני, נחתכת ובכך מסמנת את גבולות הפרובינציה של ערכת הפרפורמנס בכיכר המדינה ורחוב ז'בוטינסקי מצפון, נחל ונתיבי איילון ממזרח ותל כביר ושכונת עג'מי מדרום. בחיתוך זה מוגדרים גבולות הפרובינציה מחדש, ומנציחים שוב את גבולותיו של מרכז העיר ו"הפרובינציה" הסובבת אותו, בעוד חלקים שלמים מתל אביב ויפו נאלמים ונשארים מחוץ לעיר-שדה. הלאמה והעלמה זאת מחזקת את גבולותיה המנטאלים והפוליטים של העיר.

קו כחול מורכבת משלוש פעולות שבוצעו במהלך השבוע האחרון.
פעולה ראשונה הייתה למצוא את גבולתיה של הפרובינציה. פעולה זאת נעשתה על ידי חיתוך של 52 תמונות מסך מתוך מערכת ה GIS של עיריית תל אביב יפו, מרחוב הגבול בבת ים, דרך מחלף וולפסון, תל גיבורים ונווה עופר, שכונת התקווה, שכונת הארגזים, רמת הטייסים, שיכון עממי ג' ורמת ישראל, פארק הירקון, קריית עתידים, צהלה, שכונת המשתלה, בית העלמין קרית שאול, תל ברוך, רמת אביב ג', כביש החוף, צומת גלילות, חוף הצוק וחזרה לרחוב הגבול דרך גבולה המערבי של העיר, הים התיכון. קו הגבול העירוני שנשמר מייצר את הקו הכחול, קו המסמן גבולות תב"ע (תוכניות בניין עיר) או גבול תוכנית, הנפוץ בעולם התיכנון והבינוי.

פעולה שניה הייתה מסע אופניים לאורכו של הקו הכחול, אשר החל בחוף הים והתחכה אחר גבולות הפרובינציה, בחיפוש אותם סימנים פיזים, סטטוטורים ומנטאלים המסמנים את גבולותיה של העיר. במסע שערך יומיים נמצאו חורשות עצים הנטועות בקו ישר, גדרות, כבישים ללא מוצא, חומות ושלטים ירוקים "תחום העיר תל אביב יפו", כולם מגדירים את הגבולות בהם מתקיימת העיר.

בימים בהם העיר תל אביב-יפו, מנסה להרחיב את גבולותיה ולראות את תל אביב כמטרופולין, The Greater Tel Aviv, המורכב מכל ערי הלווין הסובבים אותה, אשר מזינים ומוזנים ממנה, קו כחול מנסה לטשטש את גבולות העיר והפרובינציה. בבוקר יום רביעי האחד עשר ליולי 2012, יצאתי עם מזוודת הפרפורמנס וצעדתי לאורך הגבול הדרומי ממחלף וולפסון ועד רחוב הגבול. לאורך הקו הכחול בארבע נקודות הורדתי את שלטי תחום העיר תל אביב יפו. נושא אותם במזוודתי. מסמן מחדש גבול נשכח ומעלים אחד קיים.

  

יום שני 2.07.2012

קפה תוצרת הארץ בכיכר מסריק. לאחר תיאום מוקדם עם מישל גארסיה, הבעלים, אני מתמקם ליד שולחן בחזית המדרכה. מציב מצלמת אקסרים על המזוודה ומתחיל את הפעולה. במשלך שלוש שעות אני מחתים שקיות ניילון שקופות במספרים רציפים עם מכשיר ה-numerator שהערכה מצוידת בו, ונושף לתוך כל שקית. אני קושר את השקית ולמעשה כולא בתוך כל שקית נשימה אחת. בסוף הפעולה הנומרטור מורה על 0152 נשימות.

המחשבה על מרחב ציבורי הביאה אותי למחשבה שאנחנו נושמים את אותו אוויר, ממחזרים אותו ולמעשה גם מזהמים אותו, כי לאחר צריכת החמצן אנחנו פולטים פחמן דו-תחמוצתי. בפעולה שלי אני מבודד את האוויר שנשמתי.  השקיות נערמות למרגלותי ומציינות את נפח האוויר שאותו אני תופס במרחב. בו-בזמן אני שומר כך על נקיונו של החלל הציבורי…

אנשים סקרנים. מה אתה עושה? למה אתה מנפח שקיות? אפילו הפקח מהעיריה תמה על הפעולה. אני מבקש ממנו לרשום לי דו"ח על תפישת המרחב מעבר לשטח המדרכה שמותר ליושבי הקפה להשתמש בו. בשלב הזה כבר נערמים ארבעה שקי ניילון גדולים. כשהוא שומע שמדובר בעבודת אמנות הוא מסרב לבקשתי. "לא רוצה להתעסק עם אמנות". ככל שנוקב הזמן משתלטת עלי רוח עליצות. הפעולה ביזארית, סיזיפית, חסרת תכלית. בהתגייסות טוטאלית לפעולה חסרת תכלית יש משהו משחרר. המרחב הציבורי מקבל מערכת הקשרים אחרת. לא הרחק, בכיכר, מתכנסים שלושה חסרי בית. גם הם מתנהלים בקצב אחר, לא תכליתי.

הרוח מתחזקת. שקי הניילון ובהן 152 הנשימות שלי משתחררים מאחיזת הכיסא בהן ומתחילות להתגלגל ברוח כמו שיח קוצני. לייצוג שלי/לנשימות יש קיום במרחב הציבורי גם בלעדי.

Action #1 | 152 Breathes

מצגת זאת דורשת JavaScript.

צילמה: טלי תמיר

יום ראשון 1 ביולי 2012 – הפרויקט יוצא לדרך. בימים הקרובים אבצע את סדרת הפעולות הראשונות במספר בתי קפה בתל אביב.
הפעולה היא פשוטה: אני מתכוון לכלוא את האוויר שיוצא מהראות שלי בתוך שקיות ניילון עליהן אחתום בראשי התיבות של שמי HO בליווי חותמת המציינת את מספר הנשימה. בסיומה של כל פעולה ייערם גל של נשימות. אולי אגלגל/אדחוף אותו במעלה הדרך?!
המחשבה על “עיר שדה” הביאה אותי למסקנה שהמרחב הציבורי הוא מתחם עירוני גמיש במימדיו, מעין ריאה קולקטיבית מתנפחת ומתרוקנת, מרחב שבו כל אחד נושם את האוויר של זולתו. אנחנו למעשה מחליפים בינינו אוויר שבו מרכיב החמצן מומר באופן תדיר בפחמן דו-חמצני. מכאן ש”ציבוריות” מחייבת התייחסות לנושא זיהום סביבתי ולעקרון של פגימות.
בכוונה לא צבעתי את הטקסט בירוק, לא זה העניין. בפעולה שלי אני מגדיר טריטוריה באמצעות האוויר שנשמתי. בו-בעת אני גם מונע אותו מהזולת. יש משהו חרדתי בכליאת הנשימות בתוך שקיות ניילון. אוויר במשורה.
למה בית קפה? כי שולחן וכיסא על מדרכה הם הצבה של פרטיות בחיק הציבוריות. בועה של פנים בתוך החוץ. ההנגדה הזו יוצרת עירנות, עוד לפני שמהלנו את מנת הקפאין בדם…
אשמח לשמוע כיווני מחשבה נוספים.
הדס

ערכת פרפורמנס – הוראת שימוש

ערכה זו נועדה לצורך ביצוע פעולה שתתרחש במרחב הציבורי של העיר תל אביב-יפו. הערכה מופקדת בידיך למשך שבוע ימים. השתמש/י בה והעבר/י לבא/ה אחריך – אמן, אורבניסט או פעיל חברתי שימצא על-ידיכם מתאים.

עם תום הפעולה האחרונה מתבקש/ת המשתמש/ת האחרונה (ולא יאוחר מהתאריך 24 באוגוסט 2012) להחזירה לידַי. חומרי התיעוד יוצגו במסגרת אוהבים אמנות 2012 – עיר שדה l מרכז מבקרים בתחילת ספטמבר 2012.

הפעולה שלך אמורה להתרחש בנוכחות או בשיתוף קהל או בלעדיו. אמצעי התיעוד יהיו גלויים, ויהוו מרכיב של העבודה.

ביומן העבודה (מחברת הסקיצות המצורפת) את/ה מתבקש/ת לרשום את הפרטים הבאים: שמך, שם העבודה, תיאור הפעולה, לוח זמנים (זמן התחלה, זמן סיום, משך כללי), מקום/נתיב התרחשות. במפת העיר תל אביב-יפו, המודבקת בפתח יומן העבודה, את/ה מתבקש/ת לסמן את זירת הפעולה. אופן הסימון הוא אישי לבחירתך. כל מידע רלוונטי אחר (סקיצות, כרטיסים, עדויות, פרטי התקשרות וכו’) יתקבל בברכה.

הערכה מצוידת גם באמצעי מדיה לתיעוד הפעולות (צילום וידיאו/סטיל והקלטות אודיו). את/ה מתבקש/ת להימנע ממחיקה ומכל התערבות אחרת בחומרי תיעוד של קודמיך. הפרויקט הזה מבוסס על אמון אישי ועל עקרון של מסירה/הפקדה של החומרים בידי הזולת. את/ה רשאי/ת לראות את החומרים שנאגרו בדיסק הקשיח, להתייחס אליהם, אפילו להמשיך פעולה של קודמך. כדי להימנע ממחיקת חומרי תיעוד או חסימת כרטיסי הזיכרון, העתק/י את החומרים לדיסק הקשיח המצוי בערכה ומחק/י אותם מכרטיסי הזיכרון.

עיר שדה l מרכז מבקרים פותח בלוג לכל האמנים המשתתפים. את/ה מוזמן/ת להשתמש בו ולשתף אותנו במחשבות ובפעולות שלך. כתובת הבלוג: https://hadasophratatprovince.wordpress.com

שאלות, בקשות, בעיה טכנית? התקשר/י אלי: הדס עפרת, טלפון: 0544-717100, מייל: ophrat@gmail.com

הערות:

1. השימוש בערכה זו וביצוע כל פעולה הקשורה בה נעשים באחריות הבלעדית של המשתמש/ת.

2. ההשתתפות בפרויקט מהווה הסכמה להצגת חומרי התיעוד ללא תמורה.

3. הערכה מושקעת מאוד! אנא שמור/י על הציוד ועל מיקומו בהתאם לרישום ביומן, כולל אביזרים נלווים (מטענים/כבלים/ מיקרופונים וכו’). הציודים השונים ארוזים בתאים נפרדים. הימנע/י מהשארת ציוד ללא השגחה. מצורפים גם שני מנעולים למידת הצורך.

4. הוראות שימוש של הציוד הנלווה מרוכזים בתא בסמיכות ליומן העבודה.

הערכה כוללת:

1. מזוודה עם גלגלים וידית נשלפת

2. יומן עבודה כולל את מפת העיר תל אביב-יפו, רישום של תכולת המארז והוראות שימוש של הציוד הנלווה.

3. מצלמת אקסטרים HD GoPro Hero2 (להרכבה על כידון, גגון, קסדה, זרוע יד). המצלמה מצוידת בכרטיס זיכרון GB32 וסוללה המאפשרת שעתיים של צילום או צילומי סטיל בודדים/ברצף. הטענה באמצעות כבל USB מצורף. מצורפים גם רצועת ראש והתקן הצמדה בוואקום למשטח חלק (גג רכב למשל). מידע תפעולי בחוברת המצורפת. סרטון הדרכה כאן

 4. מכשיר הקלטה דיגיטאלי Zoom H2 2-4 ערוצים להקלטות בחזית המיקרופון (90-120 מעלות) או במרחב סביבו. להטענה באמצעות שנאי AC או שתי סוללות 1.5 watt. עזרים נלווים: מגן רוח, תיק בד, מעמד לשולחן, ידית, אוזניות, כבל Y סטריאו, כבל USB כרטיס זיכרון

GB4. 5. רמקול מוגבר PA 20 watt. לרמקול יש כניסת USB המאפשרת השמעת קבצי MP3 באמצעות דיסק און קי. הטענה באמצעות חיבור ישיר לחשמל AC (כבל מצורף).

6. למערכת הסאונד נלווים שני מיקרופונים אלחוטיים: מיקרופון דינאמי, מדונה וכן משדר כיס.

7. מונה (numerator) המאפשרת החתמה במספרים בסדר עולה או במספור קבוע.

8. ראי (22X30 ס”מ) עם גב מתכתי המאפשר תלייה/חיבור.

9. רתמת גוף לפעולה בגובה (דף הוראות שימוש מצורף). יש להקפיד על הבטיחות!

10. רולטקה – סרט מדידה באורך 20 מטר.

11. שעון עצר.

12. סרט סימון.

13. פנס ראש.

14. דיסק קשיח עם כבל USB להטענה באמצעות מחשב או מטען AC (מצורף) .

15. זוג כפפות לבנות.

16. כיסוי עיניים.

17. נוצה.

18. שני מנעולים